top of page

לוגוס
 

מסע פילוסופי עלילתי בעקבות תופעה משונה בשם רצון

זהו ספר אלגורי מצחיק ועמוק הבוחן דרך עלילה סוחפת את הדרכים בהם בני האדם מנסים להצדיק ולבסס את הרצון שלהם. (ראו למטה הרחבה- "בעיית המצוי-ראוי") המסע עובר דרך דתות שונות ועמוקות, תפיסות עולם מודרניות ושיטות פילוסופיות מרתקות שכולן מנסות איכשהו לבנות יסודות לוגיים לרצון. כולנו הרי היינו רוצים לחשוב שהמוסר שלנו הוא פשוט נכון כמו חוק טבע, שהרצון שלנו הגיוני כמו נוסחה מתמטית ושכל מה שמוביל אותנו בחיים הוא פשוט אמת. אבל האם בכלל יש היגיון בלרצות משהו? האם ניתן לדבר על מוסר כעל דבר "אמיתי"? או על ערכים כ "נכונים"?

הספר "לוגוס" יוציא אתכם למסע נועז בעקבות השאלה המטרידה הזאת ויגיע למסקנה מקורית ומעוררת מחשבה.

image.png

בעיית המצוי - ראוי

בעיית המצוי-ראוי היא בעייה פילוסופית חשובה שנוסחה על ידי הפילוסוף הסקוטי דייויד יום ב- 1738 והשפיעה רבות על תפיסות המוסר במחשבה המודרנית.

בפשטות, הבעיה היא שלא ניתן בצורה לוגית לעבור מנתון (מצוי) למושגים של טוב או רע (ראוי). לדוגמה, אנשים טוענים שעישון סיגריות הוא "רע" מפני שמחקרים הוכיחו שהוא מזיק לבריאות. הטענה הזאת, ייאמר יום, אינה תקפה, משום שהמחקרים רק הוכיחו קשר בין סיגריות לבין בריאות כלומר, הם הראו נתון. אבל האם פגיעה בבריאות היא דבר רע? זאת שום מחקר או נתון לא יכולים להוכיח. אם מישהו יטען שלמות זה נהדר ולחלות ב COPD זאת פסגת שאיפותיו, האם נוכל להוכיח לו בצורה לוגית או מחקרית שהוא טועה? ממילא לא נוכל לקבוע שעישון סיגריות הוא רע. לכל היותר נוכל לומר שאדם שמסיבותיו האישיות מעדיף לחיות חיים ארוכים ובריאים, יפעל בצורה המתאימה לשאיפותיו המשונות אם לא יעשן.

 

לבעייה זו יש השפעה אדירה על תפיסות המוסר, הדת והחברה. לדוגמה, בעבר, אם היו רוצים להעניש רוצח, היו עושים זאת מפני שהרוצח עשה דבר רע. ובכך הצדיק עליו את העונש. אם הרוצח היה טוען שעשה מעשה ראוי, השופטים היו אומרים שהוא פשוט טועה. שבאיזשהו אופן מוחלט, מוכח וודאי, הרוצח עשה מעשה נתעב.
אבל אם ניקח בחשבון את בעייתו של יום, לא נוכל לומר דבר כזה. לא ניתן להוכיח שרצח הוא רע ושהשופטים טובים יותר מהנאשם. ניתן להוכיח עובדות, לא ערכים.  נצטרך אם כן, להזדקק להצדקה הרבה יותר מורכבת ומפותלת כדי להעניש את הרוצח.
אבל הבעייתיות היא עמוקה הרבה יותר מאשר הצדקת עונש על רצח. אנחנו כולנו הרי שואפים לעשות דברים טובים. מרגישים תחושת סיפוק ומשמעות כאשר אנחנו שואפים לכיוונים מסויימים, או ממלאים מטרות שונות. אבל אם לא ניתן להוכיח ששאיפה מסויימת היא אכן טובה, שמטרה כלשהי היא משמעותית ושרצון הוא נכון, אז איך בכלל נוכל לנתב את חיינו? נוכל כמובן סתם להניח שמשהו טוב על סמך תחושה, אבל בתור אנשים רציונאליים שמבססים כל דבר בחייהם על עובדות והוכחות, איך נוכל דווקא את הדבר החשוב ביותר, הבסיס לכל רצונותינו, להשאיר ליד המקרה?

בעיה זו משאירה את האדם מול תהום פעורה ולכן, לא פלא שכל תפיסה אנושית מוכרחת להביא לבעיה זו איזושהי תשובה. אבל האם התשובות האלו באמת עובדות? ואיך הן משפיעות על חיינו?

על כל זה ועוד, בספר.
 

bottom of page