חולית. פרנק הרברט
חולית הוא הספר הראשון מתוך סדרה של ספרי מד"ב קלאסיים. ומשום מה הרבה יותר מוכר מכל השאר. קראתי אותו שוב במילואים האחרונים, הפעם בעברית. וזה היה כיף גדול.
אלפי שנים אחרי זמננו, האנושות משתרעת על פני כוכבים רבים ופוליטיקה סבוכה מנהלת מאבקים בקיסרות. לטו, דוכס אטרייאדס נאלץ להכניס את משפחתו וצבאו לתוך מלכודת ידועה מראש. ולקבל על עצמו את השליטה באראקיס, הלא היא חולית. כוכב לכת אכזרי, יבש ובוגדני. שם פול, בן הדוכס ייאלץ לברוח על נפשו, להתמזג בדררים, ילידי המקום הקשוחים, ולהילחם בכוחות דלים בקיסרות עצמה.
האנושות חיה במעין שילוב משונה של טכנולוגיית-על ופרימיטיביות. חלליות לצד סכינים. ספקנות וציניות עתידנית לצד דתות עמוקות מן העבר הרחוק.

מה אהבתי?
א. זה ספר עם עומק. לכל תרבות יש שורשים. לכל מנהג יש מקור קדום. העולם של פול אטרייאדס לא מתחיל בלידתו ולא נגמר במותו. דורות על גבי דורות של כאב, זיכרונות ותקוות מתערבים בכל צעד שלו. יש תחושה שנכנסים לעולם של ממש. כואב ומרגש כאחד. במובן הזה זה קצת הזכיר לי את שר הטבעות.
ב. יש מעין תחושה כזאת של חכמה שאופפת את הקריאה. לכל מילה יש משמעות. כל שיחה פשוטה היא משחק מוחות. הדמויות מכריחות את הקורא להתבונן בכל דבר שנאמר. עבורי, יש משהו כיף פשוט בתחושה הזאת שמי שמוביל אותך בעלילה היה בחור חכם. במובן הזה (ורק זה) זה הזכיר לי את הארי פוטר השיטה הרציונאלית, או את הספרים של יואב בלום.
ג. היכולת להתבונן באמונות ומנהגים בצורה כל כך צינית מצד אחד וכל כך מקבלת ומעריכה מצד שני, היא פשוט מדהימה.
ד. הטוב והרע. מצד אחד, הטובים והרעים מוגדרים מאוד. כמו בספרים של פעם. ומצד שני, כן יש בהם עומק. הטוב הוא לא כבשה תמימה והרע אינו זאב. יש משהו אחר, עמוק יותר שמגדיר אותם. אמון. היכולת לתת אמון ולקבל אמון. או אי היכולת.
מה פחות אהבתי?
טוב, זה קשה יותר. אולי זה שקראתי קצת מהספרים הבאים קצת העיב על הספר הזה. גם כי ידעתי את הסוף, אבל יותר מזה. כי ידעתי שהסוף הוא לא הסוף. יש משהו מתוק כל כך בלסיים סיפור. הנסיך התחתן עם הנסיכה וזהו. הם חיו באושר ועושר. זה הסוף. זאת אשליה יפה כל כך. ויש משהו בהבנה שיש המשך, ויהיו עוד תהפוכות פוליטיות ועוד נבלים ועוד מאבקים, עד אין קץ, שטיפה פוגם בהתרגשות שבהישג. בסופיות של ה"סוף הטוב".
חוץ מזה, השפה ישנה. לי זה היה מעולה. אני גם ישן. אבל ברור שלילדים שלי זה לא יזרום.
בקיצור, אם אתם בקטע של מד"ב ועוד לא יצא לכם, אז אני ממליץ מאוד.




Comments